בכל הקשור לאוטו(פיה) שאיתי, גם ימיה ספורים; אלפין A110 האחרונה תרד מפס הייצור ב-2024 ותפנה מקומה לדגמים חשמליים מאוד שונים.
09:45 – בהחלט מפתיע. כמעט בלתי ניתן להבין איך קבוצת רכב פרקטית כמו רנו החליטה להשיק ב-2017 מכונית כמו A110 ולכוון לכך שגם תשמור על רוח המקור. מותג אלפין הוקם ב-1955 על-ידי ז'אן רדלה, שלקח מכלולים של רנו 4 הפשוטה והבסיסית שהייתה לה הנעה קדמית, ובנה את הקופה הקטנה והספורטיבית A106 שהיה לה מנוע אחורי. רדלה המשיך לקושש מרכיבים ממחסן החלפים של רנו גם עבור הדגמים הבאים שלו, וב-1962 הוא הציג מכונית ספורט מרשימה, A110, שהייתה לאגדה כבר אז. הבעלות על מותג אלפין עברה לרנו ב-1973 והיא סגרה אותו ב-1995 עם ייצור A610 האחרונה.
כיצד רואי החשבון של רנו הסכימו ללידה מחדש? האם היו בהפסקת צהריים ברגע ההצבעה? מסתבר שלא. הפרויקט התגלגל זמן רב ולידתו לא הייתה קלה. מכונית תצוגה שחגגה 50 שנים למקור וכונתה 'A110-50', הוצגה עוד ב-2012, וזו התבססה על מכונית תצוגה מוקדמת יותר של רנו... קרלוס טווארס, אז מספר שניים בקבוצה והיום יו"ר סטלנטיס, נהג בה במונקו. במקביל נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם קייטרהאם הבריטית לפיתוח המותג, זה בוטל שנתיים אחרי ורנו המשיכה לבד.
האם פיתוח מכונית כזו יוכל לקרות שוב? לא בטוח. כי A110, שבשלב התכניות הייתה למעין תשובה לאלפא רומיאו 4C, היא מכונית דו-מושבית קטנה מאוד עם מנוע מרכזי שבנוי בעיקר מאלומיניום ואינה דומה לשום דבר אחר מבית רנו. הממדים, פרט לרוחב, ממש קטנים: בסיס הגלגלים הוא 242 ס"מ, האורך 418 ס"מ, הרוחב 180 ס"מ, הגובה 125 ס"מ; גרסת S שבחנו מונמכת ב-0.4 ס"מ. המשקל קל (החל מ-1177 ק"ג), ולכן אין צורך במנועים חזקים במיוחד, ובמבנה הושם דגש על חלוקת משקל נכונה: 56% לאחור, 44% מלפנים.
המנוע הוא טורבו-בנזין 1.8 ליטר המייצר בגרסה הבסיסית 252 כ"ס (6000 סל"ד) ו-32.6 קג"מ (2400-4800 סל"ד), התיבה דו-מצמדית 7 הילוכים של גטרג וההנעה כאמור אחורית. כל אלה מסדרים לרכב האצה של 4.5 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-250 קמ"ש.
בגרסאות S ו-GT התפוקה היא 301 כ"ס (6300 סל"ד) ו-34.7 קג"מ (2400-6000 סל"ד), 4.2 שניות ל-100 קמ"ש.
10:00 – באג 2000. השימוש במחסן החלפים של רנו הוא חלק מה-DNA של אלפין אבל יש רגעים שזה גורם להתגרד באי נחת. זה קורה כשאני מקבל לידי את הכרטיס השחור שמשמש כמפתח החכם. אני מוכן להישבע שהמלבן הפלסטי אינו שונה מזה ששירת במגאן דור שלישי מ-2008. הלו? השתגעתם? אמרתם שאתם באים להתחרות בפורשה... אבל לפרקים, נראה שבאלפין דברים נראים אחרת.
משחק 'מצא את המרכיבים' ממשיך לתא הנוסעים: צג המולטימדיה, תצוגת המחוונים המוקרנים הרעשנית שאינה נראית איכותית, לחצני בקרת השיוט (חלילה לא אדפטיבית) הממוקמים באופן מוזר (בין המושבים לצד בלם החנייה), או מתגי המראות שמוסתרים מתחת להגה – כולם מוכרים מרנו, חלקם סובלים מאותו תפעול לא נוח ואלה לא מחמיאים למכונית שנעה בטריטוריות מחיר של פורשה. וכך, גם אם לאור הייעוד מפתיע שיש בכלל צג מרכזי, הגרפיקה בו מיושנת ותפעול המגע חסר דיוק וגורם לשגות בחיוג או בבחירת תחנות רדיו. מאידך גם אם הצג קטן התמונה שמייצרת המצלמה האחורית רחבה ויעילה.
10:20 – המגע הרך. ועדיין, קשה שלא לאהוב את תא הנהג הקטן והתכליתי הכולל חלקים המבהירים היטב מה היה חשוב למהנדסים. למרות הפשטות החומרים טובים, כמו השימוש באלקנטרה השחורה הנמצאת גם על גלגל ההגה הממכר לאחיזה. חומר זה מגיע לחלקים בסביבת הנהג ולדיפון הדלתות וכולל תפרים בכתום סולידי ונאה, וחגורות הבטיחות הכתומות תורמות גם הן למראה הכובש. כמו במכוניות מרוץ, הקו האדום שעל גלגל ההגה אמור לסמן את המרכז. הוא אינו ממוקם בדיוק, עבודת יד.
זה אינו רכב עשיר אבל נראה שהוא כולל את מה שצריך והגימור המאופק מפתה. ועדיין, ולמרות שלא מדובר ברכב המכוון לשימוש יום-יומי, מפריע שהוא נטול שמץ של מערכות בטיחות מתקדמות ולכן מורכבת בו מערכת התרעה בהתקנה מקומית. עוד נחזור לכך.
10:30 – מחפש את הכיוון. הכניסה ובייחוד היציאה מהמכונית הנמוכה דורשות תרגול והסתייעות במפתן. טוב שאני נמוך. ואם ציפיתם לכיוון מושב חשמלי הגזמתם; אין כיוון בכלל. ברגע הראשון התקשיתי להאמין שאסתדר עם מושב המרוצים שב-S. מושב הסאבלט הדקיק נראה נהדר אבל קבוע בזווית ואת הגובה, מסבירים לי, ניתן לשנות (בין שלוש אפשרויות) רק עם פירוק ארבעה ברגים. אני לומד להסתדר עם הגובה האמצעי והמושב מתגלה כנוח. הראות לאחור מוגבלת ומבנה השמשה מעוות את התמונה במראה. לא נורא. כיסוי מראות הצד מצוין.
10:45 – מקום. שנייה לפני היציאה אני מתקשה למצוא מקום סביר להניח בו את הסלולר או את משקפי השמש. יש תא מתחת לקונסולה שבין המושבים. אבל הדרך היחידה עבורי להגיע לשם היא מהצד של הנוסע. הרצון לחסוך במשקל אומר שפריטים רבים חסרים או מוקטנים. על חלקם ניתן לסלוח, כמו היעדר תא כפפות ותאי אחסון בדלתות. ברכב שני תאי מטען, מלפנים ומאחור, שמתחרים מי יהיה יותר קטן – מזוודה לסוף שבוע רומנטי? עדיף לחלק לשקיות ולדחוק משהו גם מאחורי המושבים. התא האחורי, המנצח בתחרות הגודל, מתחמם מאוד. זה יכול להיות נחמד אם עברתם בכביש בית אורן והחלטתם להביא כנאפה מעוספיה לילדים; זה פחות מוצלח עם אריזות של גלידה גולדה.
11:15 – חבל על הזמן. עוזבים את המרכז הצפוף אבל הכביש המהיר שמוליך לדרכים הנכונות והיבשות בדרום, קצת מצנן את ההתלהבות. עם בסיס גלגלים קצר, מנוע מרכזי, פחות משקל על החרטום וצמיגים קדמיים צרים מהאחוריים (215/40 לעומת 245/40) הרכב לא רק מופרע מרוחות צד אלא גם רוקד כאשר הכביש משובש או גלי ו"מתפזר" במסורת פורשה-של-פעם. צריך להשגיח עליו אבל מתרגלים לכך.
12:00 – מסובבים את הראש. עצירה ראשונה בנוף הצחיח לצורך צילומים ולמרות הצבע האפור השגרתי מדי, קשה שלא להתלהב מהעיצוב הנוסטלגי והכל כך נכון – מחווה למקור מ-1962 ולקווי היסוד שרקם ג'ובאני מיקולטי לשלושת דגמי אלפין הראשונים: 106, 108 ו-110. היא נראית כה קטנה, נכונה ותכליתית. נמוכה מאוד, צרה מלפנים אבל עם כתפיים שמתרחבות מאחור וכונסי אוויר מאחורי הדלתות המשולבים בהן היטב. החלק האחורי נראה קצת ארוך ביחס לרכב, מעין כיעור יפה, ואני מוקסם מהגג שמוגבה יותר בצדדים עבור ראשי הנהג והנוסע. העיצוב לא איבד מאום מהקסם מאז שהדגם הנוכחי הוצג ב-2017.
אני לא היחיד שמתלהב. לאורך הדרך פגשתי הרבה סקרנים, ששאלו, חקרו וצילמו. מיעוטם הכירו את המותג, רובם הגיבו בסלחנות לא-שגרתית לרעש ולמהירות.
12:30 - נוקשה. מערך המתלים של A110 מוכוון דינמית – עצמות עצה כפולות מלפנים ומאחור – וגרסת 'S' המוטה יותר למסלול מכוילת לכן באופן נוקשה יותר. כתוצאה מכך, בעיר ובמהירות איטית, נוחות הנסיעה אינה מתעלה, גם בגלל המושב הנוקשה; גרסאות הבסיס ו-GT אמורות להיות נוחות יותר. מחוץ לעיר אותה נוקשות מפריעה פחות והיא נכונה למכונית ספורט. כמובן גם שקט לא יהיה כאן – אבל הרעש פשוט מגניב.
13:00 – התענוג מתחיל. אני בטוח שיש כאן מערכת שמע טובה, כי הרמקולים הם של פוקאל, אבל ההתנעה, באמצעות הלחצן האדום והגדול, מייצרת מוזיקה מגרה ממש וישירה בהרבה. אותה מוזיקה שונה מהמקובל במכוניות כאלה, היא נשמעת מאוד קרובה לאוזניים, ממש סנטימטרים ספורים מאחור והיא מרוכזת מאוד. באוזן השמאלית נשמעות נשיפות המגדש שמדגישות כמה חיים הצליחו אנשי אלפין להפיק מהמנוע של רנו; גרגורי המנוע מורגשים במרכז; פיצוצי מערך הפליטה קרובים יותר לימין – ממש חוויה סטראופונית. הטרטור נעשה לגרגור מאזור ה-4500 סל"ד ולסוג של שאגה מעט אחרי. פשוט תענוג. מעולם לא חשבתי שמנוע של רנו יכול להישמע כה טוב. וכאשר מתמכרים ללחיצה לומדים ממש לנגן ודרך המצערת להגביר או להנמיך פיצוצים.
המנוע לא באמת צריך לטפס לסל"ד גבוה כדי להעיף את המכונית הקלה קדימה. יש לו מספיק קג"מים בשביל זה גם בסל"ד נמוך (2300) – אבל הוא יודע למשוך אותם במלוא אונם (34.7 קג"מ) גם לסל"ד ממש גבוה (6000!), בדרך לשיא ההספק (301 כ"ס ב-6200 סל"ד) ולעשות את זה ממש מהר. כך שבמצב 'מסלול' צפצוף ההתרעה וההבהוב האדום במחוונים אינו מיותר, והקו האדום ב-6800 סל"ד מגיע מאוד מהר.
14:15 – 'ספורט'. לחצן 'ספורט' האדום שעל ההגה תורם לפס קול שכולל פיצוצי מפלט. אלה עלולים להפחיד את הסביבה שגם כך אינה מוכנה לננסית שעוקפת אותם במהירות כה גבוהה. והמהירות כמובן מאוד גבוהה בכל מצב, עוד ביטוי לביצועים המעולים.
התיבה אינה מאוד מרשימה, וכן הייתי מעדיף ידנית, אבל היא לא מציקה. התפעול שלה, באמצעות לחצנים D-N-R, נראה תחילה מוזר אך מתגלה כנוח; כדי לחסוך במתגים, D משנה צבע בלחיצה נוספת כדי לסמן מצב ידני ו-N משלב עם P. פעולת התיבה נעשית אגרסיבית כאשר עוברים למצב 'ספורט', והדבר מורגש בייחוד כשנוהגים באופן מתון.
כדי שהתיבה תפעל באופן ידני מלא, יש לעבור למצב 'מסלול' בו המחוונים נראים כמו במשחק מחשב, כאשר מד הסל"ד מוצג בקו אופקי לשני הצדדים, וזה נעשה אדום כולו כאשר נושקים ל-6800 סל"ד. במצב זה בקרת היציבות מנותקת אך יכולה לחזור לפעולה במקרים קיצוניים.
15:30 – כל הדרך. אנחנו מגיעים לכבישים הנכונים ביותר, ואלה מדגישים את היכולת הדינמית המצוינת. האלפין נכנסת בקלילות לפנייה, משנה כיוון היטב אבל לא באופן עצבני והיא מספיק קטנה כדי לנוע בין הקווים. פעולת המתלים בפניות ורמת האחיזה שמעניקים הצמיגים גבוהות מאוד ואלה משרות גם ביטחון בחקר הגבולות והיכולת. האחיזה מאחור, לפחות בכבישים היבשים, גבוהה וצריך ממש להתאמץ כדי לגרום להם להחליק. אבל אט אט אני מרגיש מספיק ביטחון כדי לעשות זאת – והחיוך גדל. אבל אני לא מגזים; זה לא שהמכונית מפחידה, היבואן פשוט ביקש; זמן רב יעבור עד שתגיע מכונית הדגמה נוספת, אם בכלל.
במצבים מסוימים, הרכב דווקא מרחיב קו מכיוון שהאחיזה מלפנים פחות גבוהה מאשר זו שמאחור. זו גם אחת הסיבות שהוא מגיב בפסיעות נחושות גם להרפיות מהמצערת.
16:20 – עצירה נכונה. גם הבלימה היא הדגמה לביצוע מדוד ותזכורת כמה הפסדנו עם עליית המשקל במכוניות. התגובה אינה עצבנית, היא מדודה ולינארית באופן נדיר; לא סתם עבדו כאן על הדיאטה.
16:30 – המפריע הקטן. הגשם שאיים בבוקר הגיע בערב, אבל אני כועס על משהו אחר. אני מוכן לסלוח לפרטים רבים כאן, אבל מה שבאמת מעצבן בחגיגת הפניות של סוף היום הוא מובילאיי שאיכשהו, בגלל שהאלפין כה קטנה, פשוט מחריש אזנים. אני מנסה הכל, כולל צליחת נחש האספלט ההדוק עם איתות אזהרה. הבעיה שגם צליל האיתות מעצבן.
יום ד' 21:00 – לא כמו כולן. אחרי יומיים בחברת אלפין A110S, אני כבר מאוהב מעל הראש ומוכן לסלוח על הכל. היא רחוקה משלמות, אבל כה שונה מרוב המכוניות שזה מחמם את הלב. זו מכונית ספורט אמיתית ומיוחדת, ובגרסת ה-'S' אולי גם מכונית מסלול ליום יום.
בברור אלפין A110 אינה קנייה 'נכונה' אלא רק אהבה, ולכן אנחנו סולחים על היעדר האבזור הבטיחותי. וכן, גם בין מכוניות ספורט מיוחסות היא תיראה יקרה. גרסה 'S', המוצעת כיום עם חבילת 'אירו', עולה 620,000 שקלים – והיא יקרה מפורשה 718 שנראית לידה שימושית ומפנקת. A110 אינה מכונית יום-יומית, אבל היא כן מכונית שתנסו למצוא תירוצים כדי לנהוג בה. למעשה, בימי המבחן רק חיכיתי לקריאות כמו "אבוש, אני צריכה הסעה" מבתי המתבגרת, כי אפילו הסעה כזו יכולה להיות חוויה.
הגרסה הרגילה, החזקה פחות והזולה בהרבה, שמחירה 480,000 שקלים, כנראה נעימה ונוחה יותר, אבל היא מהירה מספיק, וכנראה היינו בוחרים בה.
ההיצע המקומי
אלפין A110 מוצעת בגרסה הבסיסית שלה בהספק 250 כ"ס ומחירה 480,000 שקלים. מעליה גרסת GT שמחירה 550,000 שקלים ובזו ההספק הגבוה יותר, 301 כ"ס, וגימור מהודר יותר. ל-S שנבחנה, ומחירה כאמור 620,000 שקלים, כיול ספורטיבי למתלים, מושבי מרוץ ובמכונית ההדגמה הייתה בה חבילת 'אירו' הכוללת ספוילרים מסיבי פחמן. בקצה ההיצע גרסת R שמחירה 720,000 שקלים – ולזו מייצבים קשיחים יותר, בלמים משופרים, אפשרות להנמכה. בנוסף, בגג, במכסה המנוע ובמכסה תא המטען חלקים מסיבי פחמן וגם החישוקים עשויים מהם, לחיסכון של 34 ק"ג במשקל, ואין לה שמשה אחורית.
@auto_magazine_il הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על מותג רכבי הספורט החדש שנחת בישראל ולו דגם אחד וחמש רמות גימור שונות שלכל רמה יעוד אחר לאופי הנהג תכירו את האלפין A110 #alpin ♬ צליל מקורי - אוטו
